דמויות מופת ופרשיות התיישבות- בין כפר יהושע לגבעות שיח אבריק.

בתי העלמין של ההתיישבות הוותיקה, הם תמיד סיפור. יש בתי עלמין שהפכו מוקד עלייה לרגל למטיילים, והם ידועים בקרב חובבי ההיסטוריה והמורשת.

בתי עלמין אחרים, לא זכו למעמד זה, ותפארת האדם הטמונה בהם, טרם נודעה ברבים.

את הסיור הפעם אנו מתחילים בבית העלמין של כפר יהושע.

ככל הידוע לי, למעט הקבוצות שאני מוליך לשם מפעם לפעם, לא פוקדות את האתר קבוצות מטיילים. בחלקה הצבאית באתר, קבורה אשת מופת, גילה שמה, שנרצחה בנסיבות שאינן צבאיות, וגם לא הייתה חיילת בעת הרצחה. מצבתה עשויה גרניט מאדימה, מה שרומז על הקשר שלה למדבר.

הקבר הזה מספר סיפור של דור.

גילה הייתה אשת פלמ"ח שמצאה את מותה, עם עוד 4 מחבריה, יוצאי הפלמ"ח, בדרכם לסלע האדום. סיפורה של גילה ושל חבריה מלמד אותנו על ארץ ישראל בראשית שנות ה-50, על מקומם של יוצאי הפלמ"ח הצעירים בחברה הישראלית המתהווה, ועל המציאות הביטחונית והגיאו-פוליטית של אותם ימים. בהקשר זה, תאריך הנפילה החקוק על קברה של גילה- 27.8.1953, לא במקרה סמוך כל כך לתאריך הקמתה של יחידה 101 עטורת התהילה. אותה יחידה בה פעל מאיר הר ציון שגם הוא חצה את הגבול בדרכו לפטרה, וגם חזר משם כדי לספר.

לא רק את הסיפור הלאומי מספר קברה של גילה. בסמוך לקברה, ישנו קבר נוסף של חלל ממלחמת לבנון הראשונה- גיל. סמיכות קברים אלו, ביחד עם קברים נוספים של בני אותה משפחה, חושפים סגה משפחתית של אנשי אדמה ושורשים.

אחרי שנטפל בסוגיות אלו, נעבור לקבר נוסף, שיהיה מבחינתנו חוליית מעבר להמשך הסיור. הניה שולמי, נרצחה בחצר המשק שלה בכפר יהושע, בימי המרד הערבי הגדול. סמוך לקברה של הנייה, יש קבר נוסף שגם הוא מלמד אותנו על המחיר ששילמה ההתיישבות על הגנת המולדת- יצחק, בנה של הניה, נפל באחד מקרבות לטרון במלחמת השחרור, כעשור לאחר שנרצחה אימו. אולם, בהקשר הניה שולמי, משמעותית היא גם זהותו של הרוצח- מחמוד קאסם טבאש. נזכור שם זה, ונצא דרך שדות העמק לכיוון גבעות שיח אבריק.

נלך בשדות העמק, באגן נחל בית לחם, נחלוף על פני חלקות חקלאיות ומאגרי מים, ונגיע על תחנת שאיבה, למרגלותיו של תל ארכיאולוגי עלום- תל יצחקי. תחנת השאיבה היא אלמנט מודרני המכסה תחתיו מעיין שופע ובריכת אגירה מהתקופה הרומית- עין יודן. המעיין והתל קשורים לפרשיה גיאוגרפית היסטורית מהעת העתיקה, והם מלמדים אותנו משהו חשוב על מהות ההתיישבות באזור בימי קדם. אך לעניינו, מקור מים זה היה ה"בריכה האזורית" של אנשי האזור בראשית ההתיישבות. בבריכה זו מצא את מותו ראשון הנקברים בבית העלמין של אגודת השומרים- בועז פרסוב- מי היה האיש? ובאילו נסיבות מצא את מותו?

משם נמשיך ברגל אל מקום הרצחו של אלכסנדר זיד. רוצחו של זיד, הוא אותו מחמוד קאסם טבאש, שרצח את הניה שולמי, ולפחות עוד שני יהודים. במקום זה, נספר בקיצור נמרץ על פועלו של זיד, אך נאריך את הדיבור על פרשת הנקמה, שנקמו חבריו של זיד. ב- 1942, שהם ראשית ימי הפלמ"ח, יצא כוח אל אוהלי שבט טבאש, וחיסל ביריה את הרוצח, לקול יללות הנשים באוהל. במה שונה נקמת דם זו מנקמת הדם בתרבות הערבית? למה התעכב חיסול חשבונות זה 4 שנים? ואיך קורה שהמוציא לפועל את החיסול, לא נענש על ידי השלטונות, אך כן ישב בכלא על רצח שלא ביצע, עוד לפני שארע רצח אלכסנדר זיד?

את הסיור נסיים בבית העלמין של אגודת השומר, ונפקוד קברן של הדמויות אותן הזכרנו בדרכנו.