top of page

סיור תוכן שמעולם לא סיירתם- ההתיישבות בעמק יזרעאל בתקופה הרומית והביזנטית.


עמק יזרעאל של ימים רחוקים:

תולדותיו של עמק יזרעאל מאז ימי ראשית הציונות הם נושא מרתק! ורבים מהסיורים בעמק מתמקדים בתקופה זו, ולא בכדי! עדיין לא נחשפו כל הסיפורים והפרשיות מאותם ימים, וישנן עוד דמויות רבות, חלקן עלומות, שטרם נגול אבק ההיסטוריה מעל קורות המופת שלהן.

עם כל זאת, מבקש אני הפעם לעסוק בקורותיו של עמק יזרעאל בתקופה עתיקה הרבה יותר!

לפני שנים אחדות, ערכתי מחקר על ההתיישבות בעמק, בתקופה הרומית והביזנטית. בעקבות תוצאותיו של מחקר זה, מבקש אני להזמין אתכם לסיור ייחודי בעמק.


במאה ה-19 כתב לורנס אוליפנט- איש הכרמל שהרבה לסייר בארץ:

העמק דומה ל- "אגם ירוק ורחב ידיים של תבואה משגשגת, אשר מתוכו מבצבצים כמו איים, הכפרים היושבים בראשי הגבעות", תיאור זה מבטא באופן ציורי את מאפייניו הגיאוגרפיים של צפון מערב עמק יזרעאל.

מדובר באזור שבו נשזרים זה בתוך זה, גבעות הגליל התחתון, ומישורי העמק.

גבעות הגליל "פולשות" לתוך העמק בדמות גבעות הנמשכות דרומה לכיוון מישורי העמק, ומצד שני, "חודרים" מישורי העמק צפונה אל האזור הגבעי של הגליל, בדמות אפיקי נחלים מתונים ורחבי ידיים. מסיבה זו קשה להתוות קו ברור המהווה את הגבול בין העמק לבין הגליל התחתון המערבי.

כאשר ניצבים לתצפית על תל ריסים, ניתן להתרשם מוחשית מהאזור בו משתלבים שני חבלי ארץ זה בזה.




בתל זה נתחיל את סיורינו, נשקיף על הנוף וננסה להבין כיצד השפיעו המאפיינים הגיאוגרפיים על פעילות האדם בימי קדם.

מתל זה נמשיך לסיור רגלי, נרד לכיוון נחל בית לחם. שמו הערבי של נחל זה, הוא ואדי מוסררה, משמעות שמו של הנחל בערבית, היא: "צרורות האבן". מדוע נקרא כך נחל זה? ננסה להציע הסבר.

בדרכנו, נחלוף על פני אלונים קשישים, נספר על תפקידם של עצים אלו בנוף הקדום של המחרב, וננסה להבין את תהליך השתנותו של נוף הצומח בעמק, ב-150 השנים האחרונות.

משם נמשיך בירידה עם אפיק הנחל כברת דרך קצרה עד לשרידים הדלים של חורבת מוסררה שעל גדות הנחל. מדובר בחורבה עלומה ומרתקת. לחורבה זו כמעט שאין ביטוי בשטח, וגם במפות היא אינה בולטת. אולם, הממצאים בה עשויים להעיד על הקשר היסטורי מרתק. מבין ממצאים אלו, נזכיר רק קשקש שריון של חייל רומאי, ואבן של בליסטרא. לאחר שנלבן את כל הידוע לנו לגבי חורבה זו, ננסה להבין כיצד השתלב אתר התיישבות זה, במערך היישוב הקדום באזור.



מחורבת מוסררה נמשיך ברגל אל שדה יעקב, שם נפגוש את האוטובוס, ואיתו ניסע אל בית המעיין- עין אל בידא, ובאר דוסטרה הקדומה. יתכן כי אתם מכירים אתרים אלו בשמם העממי. עין אל בידא, הוא המעיין הנקרא כיום בפי המטיילים, "עין חזין" או "עין אורן". המעיין הוא בריכת אגירה קדומה השוכנת למרגלות תל עתיק. האבנים הבונות את דופן בריכת האגירה, עשויות לספר משהו מעניין על קורות האתר והאזור בעת העתיקה. קיומה של בריכה זו, לא נעלם גם מעיניו של ויקטור גרן, הנוסע הצרפתי שתר וחקר את הארץ ביסודיות במאה ה-19, ומעניין להתרשם, באמצעות יומנו, מתיאור של אותה בריכה עצמה, מלפני כ-150 שנים.

מעין בידא נמשיך ברגל אל באר דוסטרה, זהו שמו הערבי של האתר הנקרא כיום "באר אבא". שמה של באר זו, מוליך אותנו אל פרשה גיאוגרפית לשונית עלומה. שכן, משמעות השם הערבי, שמקורו בשפה הלטינית, והשתמר כנראה מהתקופה הצלבנית, הוא- באר המעבר הצר. כיצד קיבלה באר זו, הממוקמת בלב שטחיו המישוריים ורחבי הידיים של עמק יזרעאל, את הכינוי "המעבר הצר". ננסה להציע פתרון לחידה זו.

שני מקורות מים אלו, מעלים תהיות לגבי מאפייניו החקלאיים של המרחב כולו בעת העתיקה. שכן, מדובר על מתקני מים גדולים, שלשם התקנתם, הושקעו משאבים ניכרים. למה שימשו המתקנים? והאם הם מעידים על גידולים לא שגרתיים שגידלו יושבי האזור בעת העתיקה?


מהבאר נמשיך כברת דרך קצרה ברגל אל אלוני אבא, וניסע לתחנה האחרונה- נק' תצפית הסמוכה לקיבוץ גבת. נתצפת דרומה אל התוואי הקדום של הדרך הרומית שהוליכה ממגידו לציפורי. במסכת מנחות שבמשנה, כתוב על יישוב בשם חפריים בבקעה, שממנו היו מביאים את הסולת לבית המקדש. אתר זה מעולם לא זוהה ארכיאולוגית בצורה המניחה את הדעת. האם ההבנה של תוואי הדרך הרומית, בשילוב עם ניתוח הממצא הארכיאולוגי לאורכה של דרך זו, יסייע לנו לזהות אתר לא מזוהה מתקופת המשנה?

אם יישאר זמן, נוכל להתרשם מקרוב מבאר עתיקה ושופעת, ומאחוזת קבר- מוזולאום רומי, שהתקיימו בזיקה לאותה דרך רומית.




21 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page